18.12.2010

שלבים בהיווצרות רכס הכרמל

 שלבים בהיווצרות רכס הכרמל - הגירסה הפשוטה

שלב א'
על סלע הבסיס שוקעת שכבת משקע ימי של סלע גיר קשה.
  
שלב ב'
על סלע המשקע שוקעת שכבת  סלע גיר וקירטו רך.
 

שלב ג'
תהליכים טקטונים באזור יוצרים שברים וקימוטים בריבודי הקרקע.


שלב ד'
תהליכי בליה חושפים בפסגות הקמרים את סלע הגיר הקשה.
הסלע הרך מתרכז בקערים שבין הרכסים ובעמקים.


המצב היום...

לקובץ מרוכז של העזרים







תודה לאריה בר על שבחר לשתף בעזריו.

איור מבנה הנוף של ישראל


ובאיכות טובה יותר - לחץ כאן



האיור ללא כיתובים - להוספה אישית


7.12.2010

אגדות שלמה ודוד - חיים נחמן ביאליק

ושוב פרויקט בן יהודה....

אגדות ביאליק הנפלאות:


ויהי היום
דִּבְרֵי אַגָּדָה כְּתוּבִים בִּידֵי חַיִּים נַחְמָן בְּיִאלִיק
הוקלד לפי מהדורת דביר תשכ"ה. המהדורה סודרה והוגהה בידי יצחק פיקסלר.
א.        פתח דבר
מֵאַגָּדוֹת הַמֶּלֶךְ דָּוִד
ב.         מְגִלַּת עָרְפָּה (תּוֹסֶפֶת לִמְִגִלַּת רוּת)
ג.          הַנַּעַר דָּוִד (מֵאַגָּדוֹת-עָם)
ט.      מוֹת דָּוִד

מֵאֲגָדוֹת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה
לו.       אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם

ולסיום  אגדות דוד ושלמה מפרי עטו של מיכה יוסף בן-גוריון (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי).

מלכת שבא, שלמה המלך, אתיופיה וראסטאפרים

סיפור מפגש שלמה ומלכת שבא אפוף מיסתורין. אגדות נכתבו עליו, אמפריות קמו בעקבותיו והתנ"ך מסתורי לגביו...

אחת מהאגדה שאנו מכירים מיצירתו של ביאליק מספרת על מלכה עשירה מאוד, מכובדת וחכמה ששמעה על חוכמתו של שלמה מלך יהודה ובאה במסע ארוך מאפריקה לירושלים לחזות במו עיניה בחוכמתו.
בהגיעה עם אוצרות רבים, זהב, שנהב תוכים ועוד, הביאה עימה גם חידה למלך החכם באדם:
הציגה המלכה לשלמה שני זרי פרחים זהים לחלוטין, האחד אמיתי והשני מזוייף ושאלה את המלך איזהו הזר האמיתי.
שלמה הותקל...
אך לעזרתו באה הדבורה שחבה את חייה לשלמה לאחר שעקצה את אפו בטעות, ונחתה על הזר האמיתי. בכך פתר שלמה את חידת מלכת שבא.

האגדות היהודית מכילות עוד חידות שחדה מלכת שבא לשלמה, אך כסימה את מבחניה והכירה בחוכמתו, חזרה לארצה.

בתנ"ך הביקור כתוב בקיצור שדורש מדרש: היא מגיעה עם עושר רב, מתפעלת מחוכמתו, שלמה מספר לה את כל אשר יודע, המלכה נותנת לו הרבה מתנות וחוזרת לממלכתה.

אך ישנם אגדות נוספות אשר קיימות מהצד השני. מצידה של מלכת שבא.
במסורת האתיופית (חבש, חלק ממלכת שבא ההיסטורית) מסופר סיפור ביקורה של מלכת שבא ביתר פירוט.
בעודה שוהה המלכה בארמון שלמה, מזמין אותה המלך לארוחת פאר. אך שלמה החכם מתואר גם כתחמן גדול. מנות הארוחה היה מתובלות מאוד, ובסיום הארוחה הזמין שלמה את מלכת שבא לישון עימו בחדרו. אז הבטיח לא לגעת בה בתנאי שלא תיגע בדבר אשר שייך לו.
בלילה קמה המלכה לחפש מים כיוון שיבש גרונה מרוב תבלינים, כשמצאה כד מים ולגמה צץ שלמה ואמר לה שמים הם הדבר החשוב ביותר בממלכתו, והיא הפרה את ההסכם.
לקח אותה שלמה לחדרו ושכב עימה.
מלכת שבא שחזרת לארצה ילדה את בנו של שלמה "מנליק" אשר גדל ובגיל 22 יצא למסע למצוא את אביו.
מנליק הגיע אל שלמה וזה הציע לו להיות יורשו, מנליק לא קיבל את ההצעה ושלמה שלח אותו חזרה לארצו עם מתנות רבות, כוהנים, לווים ואצילים והכתיר אותו לקיסר הראשון של אתיופיה.
בדרכו החוצה מהארמון בירושלים גנב את ארון הברית והביאו לאתיופיה...

הסיפור הזה ועוד נמצא בספר המסורת האתיופית "‏‏‏כֶּ‏‏בְּ‏‏רַ‏‏‏‏‏ ‏נַ‏‏גַ‏שְׁתּ‏" (כבוד המלכים), אפוס נוצרי מהמאה ה-14 שחלקו מספר את סיפור מלכת שבא הלא היא "מקדה" צאצאית השושלת האגעזית. את חשיבות ארון הברית לאנושות ועוד.


הסיפור הנ"ל חקוק עמוק במסורת האתיופית היהודית המוסלמית והנוצרית. ישנה אמונה עמוקה שארון הברית עדיין נמצא באתיופיה במקדש בעיר אקסום בכנסיית גבירתנו מרים מציון.

הסיפור גם קושר קשר עמוק בין ציון (יהודה) והדת הראסטפארית שהתפתחה באתיופיה, אך על כך בפעם אחרת .


ספר ה"כבר נגשת" יצא לאור ב2009 בתרגום לעברית - כבוד המלכים.

לקריאה נוספת - מאמרו עמנואל וליקובסקי - מלכת שבא - שני שליטים גדולים: ממצאים המעידים כי מלכת שבא הייתה לא אחרת ממלכת מצרים "חאתשפסות" אשר קיימה מסע שתאורו הארכיאולוגי זהה לתאור מפגש מלכת שבא עם שלמה.

13.11.2010

תעלת הימים ?!?

מסתבר שרעיון תעלה שתחבר את הים התיכון לים המלח, הגו אנשים שונים לאורך דורות רבים. בינהם הרצל, בן גוריון וכמובן חוקרים בריטים שונים.

שתי כתבות מאתר הידען בנושא:
תעלת הימים תועל או נזק ?
תעלת הימים ברכה או בכיה לדורות ?

בנוסף, כתבה מטבע הדברים

אביר הרועים, הנוקד והצוער בתרבות הבדואים

חוקר מדבר יהודה, נתן שלם כותב בספרו פרק קצר ומרתק על תרבות רעיית הצאן אצל הבדואים.
להלן הפרק סרוק.

12.11.2010

צמחים במדבר - הישרדות והסתגלות

לקט מאמרים:

מאמר מקיף מעיתון "טבע וארץ" 1987 על הסתגלות הצמחים לתנאי המדבר
מאמר ראשון
מאמר שני

מאמר נוסף על הצומח בנגב - אבינעם דנין (ארץ הנגב 1979)

ריבס בשיא תפארתו
צמחים בסלעי המדבר - תופעה ייחודית (מדע2000)
סלעי המדבר - מקלט לצמחים שיבש עולם (נופי ארץ ישראל - 2000)

שני הפעלות על הישרדות הצמחים במדבר.

הפנק וחתול החולות


כתבה מטבע הדברים על שועל החולות ,הפנק וחתול החולות


הידעת?
שועל הפנק, הקטן ביותר במשפחת הכלביים כולה, הוא טורף לילי זעיר המצוי גם במדבריות ישראל. פרט לחוש השמיעה המצויין שלו, אוזניו של הפנק משמשות אותו כדי לקרר את גופו. הפנק כמעט ואינו מתקרר על ידי הלחתה ("הזעה" דרך הלשון, כמו כלבים אחרים), וכך הוא חוסך נוזלים רבים.


הפעלה - מעלה פלמ"ח

מה עשו הפלמ"חניקים בנחל חתירה?
למה המעלה כלכך קשה לטיפוס?
מה אנחנו אשמים?
ואיך קוראים הבדוואים למקום?




הסבר קצר על המסעות הפלמ"ח אל הנגב והמסע המפורסם ל"ואדי ירקה" הלא הוא נחל חתירה.


מעלה עקרבים - רג'ום צפיר

השם "מעלה עקרבים" מעלה מיד דימוי של חרק עם צבטות וזנב ארסי (מלא עקרבים)
אבל פירוש השם לוקח אותנו למקום אחר לגמרי ועלה את הסיפור הבא....

 א וידבר יהוה, אל-משה לאמור.  ב צו את-בני ישראל, ואמרת אליהם, כי-אתם באים, אל-הארץ כנען:  זאת הארץ, אשר תיפול לכם בנחלה, ארץ כנען, לגבולותיה.  ג והיה לכם פאת-נגב ממדבר-צין, על-ידי אדום; והיה לכם גבול נגב, מקצה ים-המלח קדמה.  ד ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים, ועבר צינה, והיו תוצאותיו, מנגב לקדש ברנע; ויצא חצר-אדר, ועבר עצמונה.  ה ונסב הגבול מעצמון, נחלה מצריים; והיו תוצאותיו, הימה. (במדבר ל"ד)

גבולה המזרחי של ארץ ישראל לכל אורך התקופות היה השבר הסורי האפריקאי, הבקעה. זאת בעיקר בשל מצוק העתקים שניצב כקיר , חומה לכל המעוניין להיכנס לארץ ישראל ממזרח.

ובכל זאת הייתה ארץ ישראל במרכז הדרכים הראשיות ממזרח למערב ולהיפך.
לכן נדרשות דרכים מיוחדות בהם יכולות שיירות המדבר המגיעות מחצי האי ערב להיכנס לארץ. אלו הם ה"נקבים".
הנקבים הם החריצים בחומה אשר נוצרו ע"י נחלי המדבר היורדים מההר המרכזי ומהר הנגב.
כל נקב כזה הוא שער, על מנת למצוא אותו התנוסס בכל כניסה לכל נקב עביר הסימן העתיק במדבר - הרג'ום, אותו גל אבנים אשר בולט בנוף הפראי-מדברי.
כמובן שעל כל נקב כזה שמרו שליטי הארץ לדורותיהם. הרומאים אף הגדילו והפכו כל רג'ום למגדל שמירה, בעוד בראש מעלי הנחלים נמצאו מצודות אשר שמרו על הדרכים החשובות.





אבל למה "מעלה עקרבים", אתם שואלים?
מספר סיבות לשם, "עקרב" הוא עיווט בשפה השמית למילה "עקב" - דרך. (כמו בביטוי לך בעקבותי)
כמו מילים נוספות בהם נכנסה ר' : שול=שרוול, שבט=שרביט, סבל=סרבל, עגול=ערגל, כסא=כורסא וכו'.

לכן השם נקב, עקב, עקרב, מתארים את המעלות, הכניסות לארץ ממזרח הבקע.
אבל למה "עקרבים", ברבים?
הם נסתכל במפה, נראה שהמרחק בין כל נקב לנקב במצוק העתקים הוא כק"מ אחד ויותר. ואילו באזור מעלה עקרבים, ישנם הרבה מעלות, נקבים, ולכן נקרא מעלה עקרבים.
אבל הביטוי מוזר- מעלה מעלים?
כיוון שזו דרך נוחה לשיירות היא הפכה עם הזמן לדרך הראשית לכניסה ממזרח בדרך לעיר הגדולה ממשית.
ולכן מעלה עקרבים = מעלה המעלים (בה' הידיעה)

ועוד שאלה - למה הנקבים נקראים מעלות ולא מורדות ?
כנראה שהתשובה היא שבמדבר אתה נותן כבוד רב יותר לעליה מאשר לירידה...

קובץ ההפעלה


קישור למאמר מרתק מאתר עונ"ש על משמעויות מושגים נוספים על עליות בשפה העברית.


חולות מישור ימין - הפעלה וחומר עזר

מישור ימין הינו  שטח חולות של כ-100 קמ"ר הנמצא בין שני רכסי חתירה וחצרה המוכרים לנו מהמכתש הגדול והמכתש הקטן אשר התחפר בפיסגותיהם.

כיצד הגיעו חולות ים למרכז המדבר?

כל זאת ועוד בהפעלה הבאה











בנוסף:
מאמר של אבינעם דנין על הצמחיה היחודית למישור ימין ומאפייניה.

הפעלה - הישרדות הגמל במדבר לעומת האדם

דרך מצויינת להסביר לחניכים כיצד הגמל, בעל החיים המפורסם ביותר במדבר מותאם פיזיולוגית לחיי המדבר, ולעומתו האדם אינו מותאם. אבל יכול להתאים את עצמו ע"י שימוש בכלים שונים.
קובץ ההפעלה

ועל הדרך כמה עובדות על גמלים:

מעריכים את מספר  הגמלים בעולם ב-20 מיליון מתוכם 18 מיליון חד-דבשתיים.
על אף שהם חיים בד"כ במדבר גמלים מסוגלים לשחות.
גמלים מסוגלים להגיע לגיל 40 שנים בתנאים טובים.
גמל מסוגל לשאת עד 450 ק"ג אולם בד"כ הם נושאים מטען של 150 ק"ג.
גמלי מרוץ מסוגלים להגיע למהירות של 20 קמ"ש.
גמלים מסוגלים לשתות 100 ליטר תוך עשר דקות.
ביות הגמל שנוי במחלוקת (מעריכים שסביב 1300 לפנה"ס - כלומר לפני תקופת האבות).
הרואה גמל בחלום - יתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה (בבלי ברכות)
העושה סוכהבראש העגלה או בראש הספינה - כשרה... בראש האילן או על גבי גמל - כשרה (בבלי סוכה)

מצגת על הדמל בפוסט קודם.

22.10.2010

שערי ירושלים

שירשור מרתק על שערי העיר העתיקה בירושלים.(פורום פרש)
אלו המוכרים ואלו שלא.

אלו שנגלים, ואלו שמתחת לרגלינו.

אלו שברורה הסיבה לקיומם, ואלו שלא ברור. למה?

21.10.2010

קרקל - אוזן שחורה

קרקל זהו שמו של חתול המדבר האימתני, שמו לקוח מהשם הטורקי קראק גולאק. ובתרגום חופשי - "אוזן שחורה"
זאת בעיקר כיוון שהצד האחורי של אוזניו המחודדות ובעלות ציצית השיער, שחור.

אני מביא כאן את המאמר שדחף אותי להתעניין יותר בחיות הבר של המדבר, זו כתבה של אדם שכל מה שרצה לעשות הוא לצלם קרקל בסביבתו הטבעית. מה שמתברר כמשימה לא פשוטה.

כתבה על הקרקל מYNET עם סרטונים שונים



הערך "קרקל" - החי והצומח של ארץ-ישראל : אנציקלופדיה שימושית מאויירת
כרך 7 - יונקים
הידעת?
אוזניו הגדולות של הקרקל משמשות אותו בדרך כלל לציד והימנעות מסכנה, אך הוא נצפה מפרכס באוזניו על מנת להעביר מסרים לקרקלים אחרים.


פרסתנים בנגב - עבר הווה ועתיד

כמה תמונות של מלחכי עשב שנקחדו מאזורינו: לחץ ותראה
בובל, כבש הרעמה, עז הבר, אנטילופה


מאמר של בני שלמון על השבת בע"ח שנכחדו לנגב. האם זה טוב?
האמנם תחיית המתים? טבע וארץ 1987

במאמר מוזכרת הדרך בה צד האדם הקדמון בעדרי הפרסתנים בנגב, היא נקראת "עפיפונים"
להלן מאמר המסביר על ה"עפיפונים"

פרסתנים, מלחכי עשב במדבר

כתבה מ"טבע הדברים" על ארבע מלחכי עשב בהר רמון - היעל, צבי הנגב, ראם ופרא.



18.9.2010

השוואה בין גודל אגם הלשון לים המלח


מפלסו של ים המלח

בתקופת קיומו של הישוב קומראן בסביבות שנת 0 לספירה גבה מפלס ים המלח בכ-70 מטר. מעידים על כך סימני המפלס על קירות הישוב.
מאמר המתאר את שינויי המפלס בים המלח.



מאמר נוסף על הדרך ההזויה לקביעת גובהו של ים המלח ע"י הבריטים.

מערות ומגילות מדבר יהודה

תחרות נגד השעון ונגד שאר מחפשים התקיימה סביב תאריך הקמת המדינה.
סוקניק, ידין, בדואים, בריטים והולנדים מחפשים בכל מערה וחריץ אחר מגילות וכתבים עתיקים אשר נשתמרו במדבר יהודה.
מאמר מרתק על ימים אלו. מתוך הספר "ים המלח ומדבר יהודה - 1900-1967"





ומאמר נוסף על חקר מערות מדבר יהודה

4.9.2010

מפעלי המים בירושלים בימי חזקיהו

מקור - אריה בר
אחת התאוריות מספרות שלאחר חורבן ממלכת ישראל הצפונית ע"י ממלכת אשור הוצפה ירושלים בגל פליטים גדול אשר הכפיל את כמות התושבים באזור.
הדבר דרש פיתוח מערכת שילטון מורכבת ובעיקר מערכת מים מתאימה למימדי האוכלוסיה.
מה גדולתה של נקבת השילוח? והאם מי הגיחון יספיקו לכל התושבים?





מאמר מקיף ומעניין על מערכת המים המסועפת  בימי חזקיהו.


3.9.2010

אמת ושקר על הכנרת

מיחזור בישראל

מנגנון האבקה במרווה


מרוה משולשת היא מלך צמחי הרפואה העממית! מה לא מייחסים לו: ריפוי פגעים בדרכי הנשימה; ריפוי פגעים בדרכי העיכול, החל מהחך והחניכיים ועד לפי הטבעת, עם סטיה בדרך לעבר הכבד; טוב נגד פצעים בעור ונגד פטריות בין אצבעות הרגליים; נגד לחץ דם גבוה, חוסר תיאבון, כאב-ראש, רעידות בידיים, כאבי פרקים, כאבי אוזניים. מומלץ כסם מְשַׁתֵּן, טוב לטיהור הדם. בָּדוּק! (זאת מילת-הקסם שיש להוסיף אחרי שמפרטים סגולות מופלאות ובלתי משכנעות). אינני יכול להעיד מנסיוני על תועלתם של השימושים הרפואיים הללו, אבל אני יכול להמליץ בכל פה ולשון על שתייה של חליטת מרוה משולשת: כתבלין יחד עם תה או כתחליף לתה, בתור משקה חם ללא קפאין או תאין או שמשקה קר. ברגע זה של כתיבת הדברים אני לוגם כוס מהבילה של חליטת מרוה משולשת בלי תה, אבל עם סוכר ולימון, וקצת זוטה לבנה. בָּדוּק! מומלץ, הפעם מתוך נסיון אישי.

זה המין היחיד מכל המרוות בארץ שהוא שיח של ממש, כל היתר הם בני-שיח או עשבים. זהו צמח ירוק-עד שגובהו 1 מ' ויותר, והוא שכיח בחורש ובשיחיה (גריגה) בהרים הימתיכוניים בארץ, גם בצפון מישור החוף. העלים לבידים בצידם התחתון, ירוקים בצידם העליון. לחלק מהם יש בבסיסם עוד שתי אונות, קטנות פי 20 מן האונה האמצעית, וזו ההצדקה לשם "משולשת". הענפים מכוסים בצפיפות בשערות צמריות. הענפים שעירים, העלים לבידים.
מרוה משולשת פורחת ממרס עד יוני. הפרחים אופייניים לסוג (ר' להלן), צבעם ורוד עד סגול חיוור. לעתים עטוף הצמח כולו בפרחים. קל לאקלמו ולגדלו בגינת התבלינים ליד הבית. הצמח אסור בקטיפה מסחרית, אך מותר לקטוף לצריכה פרטית. נזירים בכרמל מתבלים במרוה את הליקר שהם מייצרים. לעיסת עלים עוזרת לרענון הפה והנשימה (שימו לב, המעשנים). להפצת ריח נעים בבית שמים ענפי מרוה על הגחלים בכירה. כן מבשמים במרוה את המים לרחיצת התינוק ולשטיפת הכביסה. העפצים המתפתחים על הצמח יפים למאכל בצעירותם (כמו במרוה ריחנית, ר' שם).
שמה הערבי מרימיה (המבורכת), על שם מרים אמו של עיסא (ישו). היא השתמשה בו ונהנתה, ובירכה את הצמח. אמוץ דפני, חוקר פולקלור צמחי הרפואה בקרב ערבים בארץ, מונה 5 שמות למרוה המשולשת בין ערביי ארץ-ישראל:מרימיה, שג'רי (עץ), תום א-סמקי (פי הדג), ג'עסם, קוסעין, קטעיר.


מרווה היא סוג גדול במשפחת השפתניים, טיפוסי למשפחה מבחינות רבות, וייחודי בצורת ההאבקה שלו, ביחסיו עם החרק המאביק, ובמבנה הפרח המותאם לכך. נוסף על הסימנים המשותפים לסוגים רבים במשפחת השפתניים (פרח דו-שפתני, 4 אבקנים, עלים נגדיים, גבעול מרובע, ריח חריף) – מתאפיין הסוג מרווה בפרח ששניים מאבקניו התנוונו, והוא נותר עם שני אבקנים בלבד. האבקנים גדולים, כל אבקן מחולק לשתי זרועות: התחתונה אינה נושאת אבקה, אלא משמשת מִדְרָך לחרק במנגנון ההאבקה: בדרכו אל הצוף שבפרח נאלץ החרק לדרוך על הזרוע התחתונה, וזו מפעילה כמנוף את הזרוע העליונה, כך שזו מתכופפת וזורה באופן פעיל אבקה על גבו של החרק. בפרח מבוגר יותר יוצאת הצלקת לעמדה שהיא גורפת את האבקה מגבו של החרק. כך נמנעת במידה רבה האבקה עצמית: ביומיים הראשונים של הפריחה, כאשר האבקנים מפזרים את אבקתם, אין הצלקת של אותו פרח בשלה עדיין לקבל אבקה. מנגנון כזה מקובל במינים רבים של צמחים, וחובבי לטינית קוראים לו פרוטאנדריה, היינו הקדמת השלב הזכרי. המאביק הטיפוסי הוא דבורים גדולות ובינוניות.
השפה התחתונה של הכותרת מפושקת, מחולקת ל-3 אונות, האמצעית רחבה מהצדדיות. עמוד העלי מפוצל בקצהו כלשונו של נחש. הזרעים (הפרודות) מפרישים ריר בהירטבם.
בסוג 700 מינים. בארץ 22 מינים, מהם ימתיכוניים ומהם מדבריים. עוד 12 מינים מגדלים בארץ בגינות-נוי.
יש דורשים את שמו מרווה – מוריה, מתוך השערה כי תפרחתה של המרווה (אולי המין מרוות ירושלים) שימשה השראה ודגם לעיצוב מנורת בית-המקדש. השערה זו פותחה ביסודיות בידי הבוטנאים הישראלים אפרים וחנה הראובני ובנם נוגה. אומרים כי השם המדעי של הסוג משמעו להיות בריא, ומקורו בסגולות-הריפוי המיוחסות למיני מרווה, במיוחד למרווה המשולשת. דעה אחרת, סבירה יותר, היא שמשמעו להושיע. בערבית נקראת המרווה המשולשת על שם מריה אמו של ישו, בזכות סגולותיה הרפואיות.

קוצים נפוצים בישראל - איורים

איורים של קוצי ישראל הנפוצים.

עץ הזית במקורות היהודים

דימוים ומשלים מהמקורות היהודיים על עץ הזית