26.7.2010

משענת הקנה, מחצלות, סלים ובתים - צמחיית ישראל ברשת

מאמר מעניין מאתר צמחיית ישראל ברשת של פרופ' אבינועם דנין

אצטט אותו כאן (האיורים באתר המקורי):
כאשר סנחריב מלך אשור מזעיק את שר צבאו רבשקה מלכיש אל ירושלים פונה רַב שָׁקֵה אל המלך חזקיה ואל בני ירושלים וגוער בהם על כי מרדו בו ובטחו בהישענם על מצרים היא "מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ" (ישעיהו ל"ו, ו). רַב שָׁקֵה אינו זקוק להיעזר בבוטנאים – כל אדם בקהל שומעיו יודע מהו "קנה" ומהו "קנה רצוץ". קשה להניח שכיום היו בני ירושלים או כל עיר אחרת בארץ מבינים את דבריו. אפילו משוררים רבים של תקופתנו (ומפאת כבודם לא אזכירם) אינם יודעים להבדיל בין קנה לסוף, משבשים את השימוש בשם הצמח כבר עשרות שנים, ואפילו מחזיקים באבסורד "קנה-סוף". הם עשו זאת כנראה למען הנוחות בבניית המשפט או החרוז. יש בארץ מספר מינים של צמחים בעלי קנה חלול שאף נזכר בשמם. 

אלה הם קנה מצויקנה קוצניעבקנה שכיחעבקנה נדירקנה-סוכר מצריקנה-סוכר גבוה וקנה-סוכר זקוף. כמי שנעזר לעתים במקל הליכה, תהא נא עדותי נאמנה עליכם כי רק אחד משבעת ה"קנים" שנזכרו כאן עשוי לשמש כ"משענת" – כלומר להוות מקור ל"מקל הליכה". צמח זה הוא עבקנה שכיח (איורים 2.1.1-2.1.3) אשר מצטיין בקני שורש עבים. קנה-שורש הוא גבעול תת-קרקעי, אופקי לעתים קרובות, ממנו יוצאים גבעולים אנכיים. בעבקנה שכיח מאפשר חוזקם להישען על הידית (קנה השורש) ועל הקנה (איור 2.1.4). להכנת מקל ההליכה המודגם באיור 2.1.4, הסבא של נכדי עקר צמח על קנה השורש שלו והוריד את השורשים הדוקרים את יד הנשען על מקל ההליכה החדש. מבנה פיסיקלי בעל כושר נשיאה גבוה של צינור חלול מצוי גם בצמחי החיזרן המוכר יותר בשם במבוק (BAMBOO). אלה משמשים בארצות טרופיות ובמיוחד במזרח אסיה לבניית פיגומים ובתים ולעשרות שימושים נוספים.
אף שמבנה שאר ששת מיני ה"קנה" דומה מבחינה בוטנית, הקנה שלהם אינו קשיח וקנה השורש שלהם אינו מתאים לכף היד כמו זה של עבקנה שכיח. סביר ביותר שהוא אשר שימש ל"משענת הקנה". ומה עניין ה"רצוץ" שבדברי רבשקה? הקנה עגול-החתך יכול לשמש אלא למטרות מוגבלות. לעבקנה יש שימושים רבים ומגוונים בתחום הכנת מחצלות וסלים. האדם היושב ליד עין פידאן שממזרח לשכם (איור 2.2.1) וקולע סל, עושה זאת מפיסות אורך שטוחות של עבקנה שכיח. להכנתן הוא דורך על הקנים ורוצץ אותם (איור 2.2.2). בעוד רצועות האורך לחות וכפיפות, הוא מכופף אותן וקולע בדרכו המיומנת והסל מוכן (איור 2.2.3). המחצלת המובאת באיורים 2.2.4, 2.2.5 ו- 2.2.6 הוכנה לפני כ-5000 שנה מקנים ביריחו. בשולי המחצלת מצוי חבל שהקדמונים הכינו מגבעולי דורת ארם-צובא (Shimony 1998). [דבר אלי_בפרחים
2 המחצלת התגלתה ב"מערת הלוחם" שליד יריחו בה נקבר מנהיג קדום] (Schick 1998).
רציצת הקנים אינה פרקטיקה ים-תיכונית בלעדית, ויש הקבלה יפה בין הכנת משטח של הצמח על ידי שבירת הקנה להליך של הכנת הקנים של החיזרן (במבוק) לחלקם בבניין בית בניקרגואה. כשביקרתי באזור ב-1977 ליוויתי במהלך יומיים את תהליך בניית הבית של חואן אובנדו ביער הגשם של החוף האטלנטי. הוא יצר שלד לבית מענפים שכרת וייבש. את הגג יצר מעלי צמחים שונים ממשפחת הדקליים שהונחו רועפים אחד על השני (איורים 2.2.7-2.2.9) ונקשרו אל השלד בעזרת חלקים מהעלים. את הקירות יצר חואן מבמבוק רצוץ. הוא כרת קנים של במבוק באחד הנחלים שבאזור, העביר אותם כרפסודות בנהר (איור 2.2.10) והניחם להתייבש (איור 2.2.11). את הענפים העבים והקשיחים של הבמבוק לא ניתן לרצוץ בדריכה כמו את העבקנה. הוא סדק את הקנה העבה וגם שבר את המחיצות במפרקי הענפים בעזרת גרזן (איור 2.2.12), וכך יצר משטח ארוך (איור 2.2.13). לאחר מכן הצמיד את משטחי הבמבוק לשלד הבית בעזרת מסמרים ארוכים וכך היו לו גם קירות. התפעמתי מצפייה בחלקת במבוק בתחנת נסיונות מקומית (איור 2.2.14) וחשבתי על בתי הבמבוק של מזרח אסיה.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה