21.8.2010

יהודה המכבי - לוחם חברתי בהון

קשרי הון ושלטון אינם המצאה מודרנית ולא תוצר של גלובליזציה.
כבר בימי החשמנואים נאבקו לוחמי חופש בשחיטות השלטונית.


כתבה המתארת את מרד המכבים כמרד בשלטון מושחת.




לקט אנקדוטות עצום

מאתרו של יהודה בלו, לקט אנקדוטות עצום ומרתק.
מומלץ לעקוב, הלקט הולך וגדל...

לקט 1, לקט 2, לקט 3, לקט 4, לקט 5, לקט 6, לקט 7, לקט 8, לקט 9, לקט 10, לקט 11, לקט 12, לקט 13, לקט 14, לקט 15, לקט 16, לקט 17, לקט 18, לקט 19, לקט 20, לקט 21, לקט 22.


יציאת מצריים בראי הארכיאולוגיה

בסם ואש ותימרות עשן - מחשבות פסיכודליות על יציאת מצריים

מאמרו של יובל הרגיל מהבלוג "הטיפה האחרונה" (אל תנסו ת זה בבית)

"בכל התרבויות האנושיות הומצאו הישויות האלוהיות ע"י האדם, כחלק ממהלך תודעתי אשר ניסה לעכל את המתח שבין הגוף והנפש, משמע, ניסיון לפתור את הבעיה הפסיכו-פיסית. בהיסטוריה של רוב התרבויות נכרך הניסיון הזה בפולחן דתי אשר כלל בתוכו שימושים בחומרים פסיכו-אקטיביים מרחיבי תודעה. בדרך כלל השימוש בחומרים הללו היה באחריותם של מנהיגי השבט, המכשפים או השאמנים. פולחנים דתיים מן הסוג הזה רווחו בקרב התרבויות האנושיות מקדמת דנא, הרבה לפני המצאת הכתב. די לנו להביט היום לעבר שבטים אינדיאניים נכחדים באמזונאס, אבוריג'ינים בשמורות נידחות באוסטרליה או ביושבי יערות מערב אפריקה, שחלק בלתי נפרד מפולחניהם הוא שימוש בסמי הזיה טבעיים.  איהואסקה ( Banisteriopsis caapi ) בקרב האינדיאנים בברזיל,  שיכרון כהה (Hyoscyamus niger) בקרב אבוריג'ינים באוסטרליה,  איבוגה ( Tabernanthe iboga) בקרב בני הבוויטי בגבון.  ההיסטוריה מלמדת אותנו שבקרב תרבויות מפוארות ברחבי תבל,  פולחנים פסיכדליים היוו חלק מרכזי בפרקטיקה הדתית. דוגמאות בולטות בהיסטוריה הן השימוש במסקל בקרב בני המאיה והשימוש בסומא בהודו העתיקה. יש להניח שאותם האחראים על הטקסים, המכשפים והשאמנים המציאו תחילה את הפרקטיקות הדתיות כתורה שבעל פה, שנכתבה מאוחר יותר באופן מסודר על אבן ונייר.

אין שום סיבה הגיונית להתכחש להנחה שגם תורת ישראל היא תולדה של הוזים וחוזים מופלאים, אשר רקחו וגיבשו אותה בעזרתם האדיבה של צמחים עזי תמצית שגדלו בתחומם הגיאוגרפי. ממציאי הסיפור התנ"כי היו חייבים להיות אנשי רוח דומיננטיים, שחוו בגוף ראשון חוויות פסיכדליות מיסטיות עמוקות, מה שהפך אותם לחבורה של  גורואים מוארים. בכדי לברוא פרדיגמה דתית אשר תפעל על שבט או קהילה אנושיים יש לייצר חוויות אקסטטיות שיביאו קבלות.
סיפור יציאת מצרים יכול להוות דוגמה חיה לכך, שכן הוא עמוס בחזיונות פסיכדליים מלאי דמיון, ומוטיבים רבים בו רומזים על נוכחות ושימוש בצמחים בעלי יכולות פסיכו אקטיביות"...

ההמשך בבלוג

14.8.2010

מוצא השבטים - מאמר



הארכיאולוגיה של 40 השנים האחרונות מגלה לנו עובדות רבות על ראשית ההתנחלות של המתיישבים הישראליים. ההתנחלות החלה בסביבות 1200 לפה”ס והיא מרוכזת בעיקר בהר המרכזי, כלומר באזור נחלותיהם של השבטים אפרים ומנשה, ממזרח לירדן, בגליל ובנגב. לפי אופים של האתרים של ראשוני המתנחלים עולה באופן ברור מוצאם הנוודי של מתיישבים חדשים אלו.
...
המקור העיקרי העוסק במוצאו של עם ישראל הוא התנ"ך, והוא לצד מקורות ארכיאולוגיים צריך לספק לנו את המידע על תקופה זו. הבעיה בסיפור התנכי שהוא בלתי אפשרי, כלומר משקולים ולו הפשוטים ביותר עולה שלא יתכן שעם ישראל "נוצר" במצרים, יצא כעם אחד, שהה 40 שנה במדבר, כבש את הארץ והתנחל בה. כך למשל (וראה בהמשך נימוקים נוספים) אילו חי כל העם יחד בארץ-גושן היה נוצר עם אחיד והומוגני. העובדה שבראשית ההתנחלות היה העם בנוי משבטים השונים מאוד זה מזה מוכיחה שהשבטים באו ארצה מאזורי מחיה שונים ומרוחקים זה מזה....
(מקור מאתר E-MAGO)

קרום כדור הארץ - הפעלה והסבר

לפני שמתחילים להסביר תופעות גאולוגיות בטיול כדאי לתת לחניכים הסבר ראשוני על היווצרות קרום כדוה"א ומיקומו היחסי לשאר השכבות.

הסבר:
התחל בלהסביר שלפני מליארדי שני כדוה"א הי נוזלי כולו ובטמפרטורות גבוהות מאוד. הוא היה מורכב מהרבה מאוד חומרים.

שאל מה קורה אם מערבבים בנוזל מים ושמן - השמן צף כי הוא קל יותר מהמים.
כך גם קרה בכדור הארץ, החומרי הקלים צפו על הכבדים יותר.

כאשר כדוה"א החל להתקרר, החומרים הראשונים שהתקררו היו המעטפת הכדור. (נסו לדמיין את קרום השוקו שנוצר כשהו מתחיל להתקרר)

בשלב זה נוצר קרום קשה מסביב לכל כדוה"א שעוביו נע בין 70 ק"מ ל-0. אך הממוצע הוא כ-30 ק"מ. המעטפת מהווה פחות מאחוז מעומק כדוה"א עד למרכזו.

דמיינו עגבניה שמרתיחים אותה במים - החום שבתוך העגבניה יוצר לחץ על הקליפה והיא מתוחה מאוד ולפעמים גם נסדקת. אך כשהיא מתחילה להתקרר היא מתקמטת.
כך גם קרום כדוה"א. הוא מושפע מאוד מלחצי החום שבמעטפת ובגלעין. השפעה זו יוצרת קמטים, סדקים, הרים, שברים, רעידות אדמה ועוד.

ניתן להמחיש את הסבר ולא רק לדמיין.

עובדות על מים


  1. את מד המעלות צלסיוס, קבעו לפי נקודת הרתיחה והקיפאון של מים, ואח"כ חילקו את הרווח ל- 100 בדיוק. כך הוחלט מהי מעלת צלסיוס אחת, ולפי כך גם הוחלט על כמות האנרגיה השווה לקלוריה אחת: קלוריה היא כמות האנרגיה הדרושה כדי לחמם גרם אחד של מים במעלה אחת צלסיוס.
  2. טקס היטהרות בהודו כולל טבילה בנהר הגנגס, שהוא כל כך מזוהם, שאם תשתה ממנו סביר להניח שתחלה מאוד. עדיין, ההודים מאמינים שהנהר נוצר כאשר ברהמה, בורא העולם לקח זיעה מרגליו של וישנו, האל הטוב. שזה כנראה הופך אותו לקדוש במיוחד.
  3. סיפור המבול הוא הסיפור המיתולוגי הנפוץ ביותר, והוא קיים בלמעלה מ-15 גירסאות שונות בהן מסופוטמיה, כנען, איראן, בבל, הודו, יוון ועוד.  בכולן יש גיבור, שניצל בעת מבול עצום שמשמיד את רוב אוכלוסיית העולם, ובכולן מרכז הסיפור הוא כוחם המשחית של מים. ברוב התרבויות- זוהי האינדיקציה המיתולוגית הראשונה לכך שמים מסוגלים גם להרוג.
  4. ישנן אלפי מילים הבנויות על בסיס המילה מים בשפות שונות- בהן: אקווריום, אקוודוקט, ופחמימה- שפירושה מולקולה צמודה למים.
  5. מים הם אחד מארבעת האלמנטים- אדמה מים רוח ואש. המשותף לכולם: החיים לא יתכנו בלעדיהם, והם מעניקים לאדם מתנות יקרות ערך, ובה בעת יכולים גם להעניש אותו על חטאיו, ולפגוע בו מאוד (הוריקן, שריפה, מבול או צונאמי, רעידת אדמה וכ"ו.)
  6. מים מהווים 2/3 מפני השטח בעולם. הקוטב הדרומי מכיל 90% מהמים המתוקים בעולם.
  7. בעקבות ההתחממות הגלובאלית, מומחים צופים שבעוד פחות ממאה שנים פני הים בעולם כולו יעלו בכ-70 מטרים עקב המסת קרחונים, מה שאומר שמדינות רבות יכוסו לגמרי במים. במקרה כזה, מים מתוקים יהיו מצרך נדיר מאוד.
  8. אם תקומו בכל בוקר, תשתינו ותשתו כוס גדולה של מים- הדבר שקול מבחינה בריאותית לחצי שעה של התעמלות. אם תשתו בכל יום 8 כוסות של מים קרים מאוד- זה יכפיל כל מאמץ לשריפת קלוריות שתעשו. (וזה גם משביע, ומונע אכילה סתמית)
  9. לאסקימואים- יש יותר מ-20 מילים לתאר קרח, שלג, ברד, כפור וכ"ו על מצביו השונים. אין אף מילה בעברית שיש לה כל כך הרבה הטיות.
  10. מים שומרים על עור הפנים.

הנגב - איור גבולותיו


רצועת המדבריות - עזר והסבר


המדבר!!
מה זה בכלל מדבר?
לפי הגדרתו מדבר הוא אזור בו יורדת כמות משקעים של פחות מ-200 מ"מ גשם בשנה. זוהי כמות גשם שלא מאפשרת התיישבות קבע ומאלצת את המתקיים בו לחיות חיי נוודות.  בקווי הרוחב הגבוהים בכדוה"א (בקרבת הקטביםישנם מדבריות קרים ויבשים.
בקווי הרוחב הנמוכים מצויים המדבריות החמים. זוהי רצועת המדבריות העולמית.

הנגב בישראל הוא חלק מרצועת המדבריות העולמי.
מה זה אומר?!?!
ברצועות הרוחב- 20- 30 צפון ודרום, מצוי ריכוז גדול יחסית של אזורים חמים וממועטי אקלים. למה דווקא כאן?
בשביל להבין את זה צריך להבין את חוקי הכובד של האוויר: אויר חם מתפשט ועולה, אויר קר מצטופף ויורד.
אז להלן התהליך (מומלץ להדגים על גלובוס):
                              1.            השמש מחממת את האדמה, וכן את האויר שנמצא בקרבתה, ביעילות מירבית באיזור המשווני.
                              2.            האויר המחומם מתפזר, ולפי החוק- משקלו יורד, והוא מתחיל "לטפס", בדומה לכדור פורח.
                              3.             בעלייתו למעלה, הוא מגיע לספירות קרות יותר בתוך האטמוספירה, והוא מתקרר.
                              4.            בהמשך לחוק- הוא מצטופף, משקלו עולה, והוא מתחיל לצנוח.
                              5.            אבל הוא אינו צונח ישר למטה...  הוא זורם לצדדים- הרחק מקו המשווה, מכיוון שאויר חם עולה בהתמדה- כל הזמן- ונדחף ע"י עוד אויר שרוצה לעלות. (מזכיר תנועת מים במזרקה- מים נדחפים למעלה, אך המים לא יכולים לרדת באותו נתיב, לכן הם מתרחקים תחילה, ויורדים.)
                              6.            האויר הנדחף מצליח לרדת רק ברצועה שבין 2030 מעלות צפון ודרום. שם הוא מתחמם שוב, ויוצר אפקט ייבוש וחימום תמידיים לאיזור. שם נוצר מדבר.
                              7.            כך קורה שתופעה שמתרחשת באיזור המשווני משפיעה על איזור עצום שהוא רחוק ממנה אלפי ק"מ. (אפקט הפרפר).
                              8.            רצועות נוספות בעולם: קו המשווה, הרצועה הטרופית (צפון ישראל), הרצועה הסוב טרופית, רצועת 
המדבריות, רצועת הקטבים. 

בור מים נבטי - הפעלה

המכתש הקטן - שלבי היווצרות

לחץ על התמונה להגדלה

13.8.2010

תנאים יחודיים להיווצרות מכתשי הנגב


מכתשי הנגב הם תופעה יחודית לישראל.
התנאים היחודיים שרק בהימצאות כולם יווצר מכתש: (ראו פוסט קודם)

1. שיכוב מיוחד - השיכוב מלמעלה הוא גיר קשה -- גיר רך -- אבני חול.

לפני מליוני שנים היה הזורינו די שטוח לרגליו של ים קדום, ים טתיס. כך שנחלים שזרמו לים הותירו גרגירי חול רבים.

אחר כך לאחר הוצף אזור ע"י ים טתיס מספר פעמים ונסוג, כך שקע סלע משקע ימי שונה בהתאם לעומק הים. כשנסוג

הים סופית כבר נוצרו שני שכבות משקע, אחת קשה ומתחתיה רכה.

2. פעילות טקטונית מוגברת - בשל היות אזורינו על שבר ישנה פעילות טקטונית המשפיעה על הקרקע. לפני 50 מליון שנה

לחץ מרים את האזור ומקמט אותו. כך נוצרים מספר הרים. כשמציף ים טתיס שוב את אזורינו, הפסגות מבצבצות מהים

ולא מכוסות במשקע ימים נוסף ומתחילה להישחק מתנאי מזג האוויר.

3. הבדלי גבהים דרסטיים - בין פסגות ההרים בהם נוצר המכתש לבין השבר הסורי האפריקאי יש הבדל גבהים רב, כך שנחלים מובילים במהירות כל גשם שיורד לכיוון השבר. כך סוחפחים את אבני החול הרך שבתוך המכתש ופחות משפיעים על הגיר השכבות הגבהות.

4. תנאי מצג אוויר מדבריים - בעוד בעבר היו תקופות שהורידו כמות משקעין רבה ובכך שחקו את פסגות ההרים ויצרו נחלים מסדקים, בתקופה הלא קצרה שבה גם אנו חיים שוררים תנאי מדבר.

זאת בשל היות האזור חלק מרצועת המדבריות העולמית. תנאים אלו מאפשרים את שימורו של האזור לאורך תקופה ארוכה כאשר השינוי המשמעותי היחיד קורה בנחלים אשר נושאים מים רבים בשטפונות אשר רק מרחיבים את המכתש.




קובץ המאגד עזרים להסבר על היווצרות המכתשים.

היום הראשון לכל מסע בנגב הוא זמן נהדר לעבור על ארבעת התנאים היחודיים.
ולא לשכוח להזכיר שזו גאווה ישראלית...


מכתש רמון - שלבי היווצרות


רצף מאוד מיוחד יוצר את תופעת מכתשי הנגב.
זוהי תופעה יחודית לישראל בשל תנאים מיוחדים שהיו וחלקם עדיין קיימים רק באזורינו.

להלן הסבר השלבים מלווה באיורים.

להסביר כיצד נוצר מכתש אפשר בכמה דרכים:

1. לנחש כיצד נוצר מהדימיון.
2. לתת ל-3 חניכים 3 אפשרויות כשרק אחת נכונה ועל הקבוצה לנחש.
3. אמת או שקר.
4. בעזרת כיכר לחם - להציג שכבה קשה ורכה ולחפור בלחם תוך כדי ההסבר.
5. דגם בחול - מרטיבים את צורת ההר כך שתיווצר שכבה קשה מלמעלה, וחופרים לשכבה הרכה (קישור מורחב)
6. קרמבו (כמו הלחם).


להלן הפעלה על התרוממות הר רמון.

מקור - אריה בר

ואגב, אי אפשר לראות משם את החרמון...


10.8.2010

שמוליק המדריך - העולם הערב

חברה גילתה את הבלוג ומיד הסבה את תשומת ליבי למשתמשים נוספים במשפט שבשם הבלוג...
אוהבי העולם הערב.








הכהונה כפי שלא הכרתם - רצף מאמרים

עוד אתר שאני ממש אוהב לעקוב אחריו הוא הידען.
פעם בכמה זמן נכתב מאמר על גילוי ארכאולוגי או מחקר על היסטוריית הארץ.

אבל בין הכותבים העיקריים נמצא ד"ר יחיעם שורק - היסטוריון מבית ברל.
בין כתביו המעניינים הוא מעדכן מאמרים תחת הכותרת הנ"ל.

אתן כאן את פתיחת המאמר הראשון:

לרובנו נראית הכהונה לאורך תקופת בית ראשון ובמרוצת הבית השני כאיזשהו מנגנון שתיפקד בתוך המקדש, התנהל לאורך שנים רבות וחי את חיי שגרתו ה"משעממים. ובכן מסתבר שלא כך פני הדברים, ופני הדור כפני הכהונה.
...
הכהונה ליהווי ידוע וברור אינה אלא המעמד המופקד על העבודה במקדש – הקרבנות, התפילה, האחזקה, התרומות, המינהל, האירגון, בדקי הבית ועוד. מעמד זה התרכז בירושלים מני אז שנבנה המקדש בימי המלך שלמה, ועד אז תפקדו הכוהנים במרכזים השונים במרחבי כנען כמו דן, גלגל, מצפה, שילה ועוד, ומרגע הקמת המקדש התכוון שלמה למרכז את הפולחן, לייחדו, לאחדו ולהאחידו, כשהוא מנהל את כל המערכת. שלמה? אכן-אכן. ומדוע? שלמה היה תוצר של ההוויה הקדומה שהבינה במרוצת הזמן מדוע חשוב, רם ונישא תפקידו ומעמדו של הכוהן. ומדוע? מכיוון שהדת, ומימושה החוויתי-טקסי-חברתי בדמות הפולחן, היתה אולי הכוח המוביל בעולם הקדום.

קח תרמיל - בלוג ארכיאולוגי מהמאות האחרונות

כן זה נשמע מוזר...
אבל כשאדם מוצא משהו שמושך אותו עד כדי כך שהוא מתחיל לאסוף עוד דברים לכדי אוסף, בדרך צובר מידע רב ומרתק על החפצים אותם אוסף, וכותב על כך בלוג מעניין.
אותי זה מרגש.

קח תרמיל - הם בכל מקום, גם באתרים מפתיעים, גם ליד הבית. מסע מתמשך לתחמושת ולחפצים שהחיילים האלמונים הותירו מאחוריהם


בתמונה, תרמיל עם כיתוב ערבי. ממתי? מאיפה? מה הוא עשה בחוף תל ברוך? המשך הפרטים בבלוג

5.8.2010

טבריה והגליל בתמונות מ- 1831-1910











מאגר מדהים של תמונות מטבריה העתיקה, אום ג'וני, הגליל , החולה, קבוצת כנרת ועוד ועוד.

פשוט מדהים.

מכתש רמון או רימון או אולי בכלל...

כמה שיטוטים ברשת העלו מספר מקורות מעניינים על מקור השם של עיירת הפיתוח שגדלתי בה.
ההורים שלי זוכרים שהם נאלצו לתקן את חבריהם שקראו למצפה רמון מצפה רימון. אבל אולי בעצם הם צודקים?

פירסום ישן מעיתון דבר מזמין את תושבי ישראל לעבור לגור "במצפה רימון".
(שימו לב, מימין רואים את קצה בי"ס היסודי רמון. שם למדתי)

אבל למה לא.

שמו הערבי של מכתש רמון הוא "ואדי רומאן"- נחל הרימונים. בקצה המערבי של המכתש יש מספר בוסתנים נטושים, וחלק מהעצים שהיו שם היו עצי רימון. יכול להיות שבגלל עצי הרימונים הללו הבדואים קראו לכל המכתש "ואדי רימונים".

ועדת השמות הממלכתית עשתה מספר עיברותים מוזרים לשמות הערביים של אתרים בארץ, כמו ואדי רמאן למכתש רמון, ואדי חלייקום לנחל חלוקים וסהל אל הווה למישור חווה.
במאמר קצר זה תוכלו לקבל מושג.

ובכלל המקום לא מוכר כמכתש אלה כואדי. אגב זו אחת הסיבות לכך שישנם שני מכתשים בעלי גודל מוגדר: המכתש הקטן והמכתש הגדול. אבל למה לקרוא למכתש רמון "המכתש הענק".
רק בשנת 1946 כאשר החלו סיורי הפלמ"ח להגיע לנגב הרחוק, לאחר עליית 3 המצפים ב-1943 קיבלו מושג מעזרת צילומי אוויר של הבריטים שואדי רומאן הינו גם מכתש בפסגתו של הר קדום. אך אז כבר היה מכתש גדול...

יכול להיות שהחברים הטועים של ההורים שלי דוקא צדקו?


4.8.2010

השפעת מדיניות ממשלתית על הצומח - ישראל ושכנותיה

בתוך מאמרו של אבינעם דנין - הצומח בישראל ושכנותיה.

תצלומי לווין של גבולות ישראל משקפים את הבדלי תפוצת הצומח לאורך הגבולות, ההבדלים הם תוצר של מדיניות ממשלתית, אם ע"י קביעת שמורות בהם פגיעת האדם נמוכה מאשר במדינות ללא שמורות, ואם בשל רעייה צאן מסיבית ולא מבוקרת.

בתמונה - גבול הגולן עם סוריה, ניתן להשוות את הצמחיה רק במבט על קו הגבול.






שימו לב לקו הגבול עם מצריים.

אגב תופעת רעיית היתר באזורים המדבריים רק מגבירה את תופעת המידבור. חוסר בצמחים גורם להתרוממות סופות חול והסעתן לאזורים הממוזגים.
מנגד, יש הטוענים שזו הדרך להחזיר את החולות הנודדים לאזורינו שנעלמו עם השנים ואיתם הדיונות.