21.5.2015

יחנוק המדבר ומעמדו של העבד


יחנוק-המדבר
(הלוק/דונון – Cistanche Tubulosa (Schenk) Wight)
תיאור הצמח
עשב חד-שנתי או רב-שנתי ממשפחת העלקתיים, הנטפל לשורשי צמחים. גובהו 40-80 ס"מ, והוא גדל במדבר יהודה, בדרום בקעת הירדן ובנגב. גבעולו עבה ובשרני, והוא מכוסה קשקשים אפורים. הפריחה בחודשים מרס-אפריל. פרחי הצמח חבויים בינות לקשקשים, כותרתם צהובה ולעתים עטורה בשוליה בצבע סגלגל. הפרי הוא הלקט, המכיל אלפי זרעים. מועד האיסוף: פברואר-מאי.

רפואה עממית
הבדווים היושבים בנגב נוהגים לשטוף את שורשי היחנוק הצהובים, שהוציאו מתוך האדמה, לקלות אותם על רמץ מדורה ולאכלם. הוא משמש גם ברפואה העממית - כתרופה לצהבת, לאבנים בכליות, לעצירות בדרכי השתן, לשלשול ולפצעים וחתכים בכל הגוף.

אופן השימוש
מבשלים חופן פרחי יחנוק בליטר מים, במשך רבע שעה, מסננים, ושותים כוס אחת ביום. מרתח זה מומלץ כתרופה לשלשול ולצהבת. משרה שורשים: שולפים 5 שורשי יחנוק מהקרקע, שוטפים אותם במים, שוברים אותם לקטעים קטנים ומכניסים אותם לתוך ליטר מים. משהים את השורשים במים במשך כשבוע. צבע המשרה נראה צהוב-חום. שותים 2-3 כוסות מהמשרה ביום. מומלץ לטיפול באבנים בכליות ולעצירות בדרכי השתן. אבקת שורשים בחלב: מייבשים שורשי יחנוק, כותשים אותם לאבקה ומערבבים אותה בחלב. את הדייסה המתקבלת מורחים על פצעים ועל חתכים בגוף. אפשר גם להניח אותה על תחבושת בד ולחבוש את הפצעים.
מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"
מאת: נסים קריספיל


יש המזהים את היחנוק עם ה"יונק" מנבואתו של ישעיהו:"וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו, וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה" (ישע' נג-2)
הנביא מדבר על התאדרותו של העבד (הוא עם ישראל) ממעמדו הנחות ופריצתו המפתיעה כפי שהיונק עולה במדבר.


ועוד מאמר נחמד על טפילים בעולם הצמחים של פרופ' דן יואל.