8.11.2011

הר סדום - הר של מלח

השמש, יצא על-הארץ; ולוט, בא צוערה.  ויהוה, המטיר על-סדום ועל-עמורה--גופרית ואש:  מאת יהוה, מן-השמיים. ויהפוך את-הערים האל, ואת כל-הכיכר, ואת כל-יושבי הערים, וצמח האדמה.   ותבט אשתו, מאחריו; ותהי, נציב מלח.

הר סדום הוא הר מלח בשוליו המערביים של ים המלח, אין דומה לו בסביבה, אבל יש דומים לו בעולם.
ברגעים אלו ממש ההר, גובהה. מרגישים?
וגם מתרחב.

עד מתי?

שלא יטעה אתכם, הקסם הוא בפנים
במאמר - "מה ראתה אשת לוט? - עליית מחדר המלח של הר סדום בשני מליון השנים האחרונות"



אגם הלשון - מאמר מאת יובל בר-טוב

3.11.2011

קו פרשת המים התת קרקעי של הרי יהודה

"קו פרשת המים הארצי" הוא קו פרשת המים המחלק את ארץ ישראל לאורכה, ומפריד בין מי הגשמים המתנקזים לירדן, לים המלח ולערבה במזרח, ובין אלו המתנקזים לים התיכון במערב. הקו נמתח מגבול סיני בסביבות הר רמון, לאורך שדרת ההר המרכזית - יהודה, בנימין הרי השומרון ובצפון עובר בהרי נצרת, הר מירון עד ברעם בגבול לבנון.

לעומתו קיים קו נוסף, תת קרקעי.
העזר הבא מדגים כיצד לשכבה האטומה שסוגרת את האקוויפר ההר יש קו פרשת מים אחר, מערבי יותר.



מה זה אומר?
א. יותר משקעים אשר יורדים בראש הרי יהודה מחלחלים ועוברים מזרחה למדבר יהודה.
ב. מעיינות מדבר יהודה זוכים ליותר מים ממה שגלוי לנו.

אבל למה זה ככה?
מאותה סיבה שמדבר יהודה נמצא ב"צל גשם".
הגשמים אשר יורדים בראש ההרים ובשפלה שוחקים יותר קרקע מאשר מקו הפסגה מערבה, למדבר יהודה.
האיור הבא נותן דימוי ברור יותר

25.10.2011

העוף הדורס, ידידו הטוב של החקלאי


מיזם לאומי לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות זכה לסרט טבע יפיפה.


ומה הקשר של עופות דורסים ליונת השלום ?



9.9.2011

כמה דברים שלא ידעתם על בעלי חיים - אנקדוטות


מאתר בא-במייל
חלזונות שולחים חצי אהבה בעת ההזדווגות

מסתבר שקופידון קיים לא רק אצל בני האדם, אלא גם בממלכת בעלי החיים. טקס החיזור של החלזונות, למשל, כולל אף הוא חיצים: בעת החיזור, הזכר והנקבה מקיפים זה את זו במעין ריקוד, ולאחר מכן שולחים אחד לעבר השנייה חיצים קטנים ודקיקים באורך של סנטימטר, אותם הם מייצרים באמצעות בלוטה שנמצאת מאחורי עיניהם. החילזון ששלח את החץ הראשון הופך לפחות פעיל עד שגם השני ישלח את חציו ויראה שהוא מעוניין. לפחות כאשר הדבר נוגע ללחצים רגשיים הם כן מזכירים את בני האדם...

פרות הורגות יותר בני אדם מאשר כרישים
עבור רוב האנשים, הכריש הוא אחת החיות המפחידות ביותר בטבע, בעיקר בזכות סדרת הסרטים "מלתעות" ולא בשל היכרות אישית. מעטים האנשים שנתקלו בכריש ונשארו בחיים על מנת לספר על כך.
למרבה ההפתעה, הפרה הינה קטלנית הרבה יותר עבור בני האדם. בכל שנה נהרגים 9 אנשים ברחבי ארה"ב כתוצאה ממפגש עם מכונת האכילה הקטלנית המכונה "כרישים" בעוד שיותר מ-100 אנשים נהרגים כתוצאה ממפגש עם פרות, בדרך כלל בתאונות דרכים.
אם כן, הרי לכם סיבה מוצדקת נוספת להחרים את מוצרי החלב.


צפרדעים לא מסוגלות להקיא
אצל רוב היצורים החיים קיים מנגנון רפלקס הקאה שגורם להם לפלוט דברים לא רצויים, בין אם מגועל או בשל וירוס. לרוע מזלה של הצפרדע, כאשר היא מרגישה בחילה היא איננה מקיאה את תכולת הקיבה שלה, כי אם את הקיבה עצמה!
הסרטון המצורף מומלץ לבעלי קיבה חזקה במיוחד. (בהרבה יותר מקיבתה של הצפרדע)

 

ליללה של זאב אין הד
נסו להיזכר בסרטים שראיתם, בהם הופיע זאב שמיילל מול הירח - האם היללה שלו לוותה בהד? התשובה היא לא.
הסיבה לכך שגורה באורח חייהם של הזאבים: כיוון שהזאב צד כחלק מלהקה, הוא צריך לתקשר עם חבריו ממרחק גדולים על מנת להודיע להם על מציאת טרף. על כן היללה שלו חסרת הד על מנת שלא תבלבל את האחרים בניסיונם לאתר אותו.
לחלק גדול מקופי האורנג-אוטנג יש עצמות שבורות
אנחנו רגילים לדמיין את האורנג אוטנג כקוף שמתנדנד על ענפים בקלות יחסים, אבל האמת המרה היא שהם לא כל-כך מקצועיים בכך: רוב קופי האורנג-אוטנג' חווים נפילות כואבות מגבהים שונים, דבר שמוביל לשברים בעצמות. חישוב פשוט מוביל למסקנה כי לפחות מחצית מקופי האורנג-אוטנג עוברים חלק ניכר מחייהם עם עצמות כואבות.

לנקר יש ראש רך
בהתחשב בכך שהנקר מסוגל להגיע לנקר את העץ יותר משלוש פעמים בשניה (!) הייתם מצפים שהראש שלו יהיה עשוי מחומר לא פחות חזק מברזל. למרבה ההפתעה, הנקר הוא בין הציפורים הפגיעות ביותר שקיימות, ולא מעט נקרים נפגעים בראשם לאחר פעילות ניקור אינטנסיבית. כנראה שזה צודק פואטי - עושה חור בעץ ומקבל חור בראש.
חלק מן הצדפות מחליפות את מינן
כל הצדפות נולדות במין זכר, מה שקצת מקשה עליהן להתרבות. על מנת לשמור על הפוריות של המין הזה, חלק מהצדפות פיתחו יכולת להפוך עצמן לנקבות. עם זאת עלינו לזכור, ליתר דיוק על הצדפות לזכור, שמדובר בתהליך בלתי הפיך וברגע שעושים את השינוי הזה כבר אין דרך חזרה.
פילים מייצרים הרבה ח**

בהתחשב בגודלו, זה לא יפתיע אותנו שפילים עושים הרבה צואה, אבל האם חשבתם כמה? ברור שלא. בשביל זה אנחנו פה!
במהלך יום ממוצע, פיל מבוגר מצליח להיפטר מכ-90 ק"ג (!) של צואה זה פחות או יותר המשקל של גור פילים בעת היוולדו.

8.9.2011

אשור, יהודה ואידאולוגיה פן-ישראלית - ישראל פינקלשטיין

למי שעוד לא קרא את הספר "דוד ושלמה - בין מציאות היסטורית למיתוס" אז שיתן לעצמו כאפה מאחורי הראש.

הזכרתי ספר זה בפוסט על מחצבי שלמה.

לקראת צאת ספרו החדשה אני מביא לפניכם את הרצאתו של ישראל פינקלשטיין הנותנת טעימה מנושאי הספר.

סלע משקע ימי - איורים


7.8.2011

ריבס - הצמח שמשקה את עצמו


ריבס המדבר. צילום: אוניברסיטת חיפה
ריבס המדבר. צילום: אוניברסיטת חיפה

חוקרים בחוג להוראת המדעים-ביולוגיה באוניברסיטת חיפה-אורנים הצליחו לפענח את מנגנון "ההשקיה העצמי" הייחודי של צמח "ריבס המדבר" שמאפשר לו לנצל כמות מים הגדולה פי 16 מזו הצפויה על פי כמות הגשם במדבר. ככל הידוע זה הצמח היחיד בעולם שמשקה את עצמו. (אתר הידען)

חוקרים בחוג להוראת המדעים-ביולוגיה באוניברסיטת חיפה-אורנים הצליחו לפענח את מנגנון "ההשקיה העצמי" הייחודי של צמח "ריבס המדבר" שמאפשר לו לנצל כמות מים הגדולה פי 16 מזו הצפויה על פי כמות הגשם במדבר. ככל הידוע זה הצמח היחיד בעולם שמשקה את עצמו.
ריבס המדבר גדל במדבר, בהר הנגב, באזור בעל ממוצע משקעים נמוך במיוחד (כ-75 מ"מ גשם בשנה). בניגוד למרבית מיני הצמחים במדבר, שלהם עלים קטנים המצמצמים את איבוד המים מהם, צמח זה ייחודי בכך שהעלים שלו הם גדולים מאוד וקוטר שושנת העלים שלו מגיע עד למטר אחד. כשפרופ' שמחה לב-ידון, פרופ' גידי נאמן ופרופ' גדי קציר פגשו בצמח הייחודי במסגרת סיור למדבר עם סטודנטים של החוג להוראת המדעים -ביולוגיה באוניברסיטת חיפה-אורנים, הם שמו לב שהעלים שלו אינם רק גדולים בצורה בלתי רגילה, אלה שפני השטח של העלים מכוסים בשכבת מגן חלקלקה והם חרוצים כך שהם דומים למודל טופוגרפי מוקטן של ההרים שהקיפו אותם.
לדברי החוקרים, החריצים העמוקים בעלה הגדול והרחב יוצרים "טופוגרפיה" דמוית הרים שתפקידה לנקז את מי הגשמים, בדומה לוואדיות שיוצרים ההרים האמיתיים, ולהחדירם לקרקע היישר ליד השורש העמוק של הצמח. מעטה שמנוני מכסה את העלה ומסייע גם הוא לניקוז יעיל של המים. בניגוד לשיטה ייחודית זו של "השקיה עצמית", יתר צמחי המדבר מסתפקים במי הגשם המחלחלים לקרקע בסביבתם הקרובה.
מהממצאים עולה כי תהליכי הברירה הטבעית גרמו לאבולוציה של עלי הצמח להתפתח באופן המשפר את יכולת השרידות שלו באקלים הקשה והצחיח של המדבר. תוצאות הניסויים וניתוח דגם הצמיחה של העלים הראו כי בשיטה זו מצליח "ריבס המדבר", החי במשטר של כ-75 מ"מ גשם לשנה, להנות מכמות מים כאילו הוא חי באזור ים-תיכוני עם כ- 426 מ"מ לשנה, כמות הגדולה פי 16 מעמיתיו בעלי העלים הקטנים. כשהחוקרים "השקו" את הצמח בגשם מלאכותי הם גילו כי המים זורמים מהעלים אל האזור שסביב השורש וחדרו שם לעומק של 10 ס"מ ויותר, זאת בניגוד לעומק של כסנטימטר אחד אליו חלחלו המים ברחבי המדבר באופן רגיל.
"אנחנו לא מכירים שום צמח מדברי אחר בעולם שמתנהג בצורה כזו", סיכמו החוקרים.

31.7.2011

מנחת מטוסים בכנרת

כן,
אי שם בין 1931 ל1942 השתמשה חברת "איפרייל אירווייז" במי הכינרת כמנחת למטוסי הענק שלה.

פרטים בסרטון הבא:

20.6.2011

היווצרות הגליל העליון והגולן - המחשה

היווצרות הגולן - המחשה

הרדוף הנחלים הרמאי

בואו ננסה לתאר צמח בעל פרחים...
כדי להתרבות זקוק הצמח לחרקים (מאביקים) אשר יעבירו את האבקנים שבפרחיו להפריה.
לשם כך פיתחו הצמחים סוגים שונים של פרחים, צבעים שונים מושכים מאביקים שונים, וכן העונה, הריח וגודל הפרח.
אך רוב הפרחים גם נותנים תמורה על עבודת המאביקים - הצוץ.

למה פרחי ההרדוף כלכך גדולים ובצבעים בוהקים אך אין בהם צוף? ואם כך איך הוא בכל זאת מתרבה?

על כך במאמר הבא - מתוך ארץ וטבע





16.4.2011

מסלולי סובב ערד

אני לא נוהג להמליץ באתר אל מסלולים אלא יותר על תוכנם של אתרים,
אבל בערד יצרו פרויקט יפה של מיפוי מסלולים בסביבתה.

גולת הכותרת היא מפת המסלולים, נוחה מאוד ומכילה את נקודות העניין בכל מסלול.

14.4.2011

ג'ודוקא - חרדון צב

נתקלתי בכתבה מדהימה על חרדון הצב, במאבקו על בחירת ליבו עם אחד בדיוק כמותו.

אך באמצע המאבק הקדמוני הזה, הפריע האדם.
ראש בראש - או למה כדאי לאסוף את הזבל שלנו.

31.3.2011

ים המלח - הנביעה הגדולה בעולם

אגדה אחת מספרת כי ים המלח מלוח בשל טפשותו של דייג.

אחרת מספרת על כך שלעומת הכנרת שמקבלת מים וגם נותנת, ים המלח רק נותן ולכן נענש ונשאר מלוח.

הבעיה היא שזו גם הדעה הרווחת ביחס למליחותו של ים המוות. אך לא כך. המליחות אינו קשורה להתייבשותו של ים המלח, אלה דווקא לשכבות המלח הנמצאות תחת הים במעמקי השבר....


ובהזדמנות זו אמליץ על שאר המחקרים בעלון  נפלא זה.
לחץ להעברה לאתר

אני רוצה גם להזכיר ולהודות לטימי בן יוסף ז"ל על חודשים מרתקים בקורס ההדרכה.
הזרקה של ידע ועניין מאיש מדהים.
תודה

12.3.2011

גבול הצפון בתמונת לווין

נתחיל בחידה...

היכן עובד הגבול עם לבנון?
לתשובה הורד, נחש והמתן

כאשר עומדים על הר מירון וצופים לכיוון צפון, ניתן לראות בירור היכן עובר גבול הצפון, זה די ברור לעין.
שטח מדינת ישראל נראה ירוק וצומח, לעומת לבנון אשר קירחת מעצים וחורש.
מה הסיבה?

התשובה תתגלה כאשר תעביר את העכבר פה למטה...

כבר בשנת 1945 הכריזו הבריטים על אזורים בגליל כשמורת טבע.
זאת אומרת שאין לפגוע בשום צורה בצומח והחי שבאזור.
מה שקרה בישראל ב-65 השנים האחרונות רואים היום בהשוואה לשטח לבנון, יער חורש עבות.

מרגע שהוכרזה השמורה החלו לצמוח צמחים קטנים, אבל לאט לאט חלקם גדלו יותר והסתירו את האור לנמוכים יותר. וכך ממשיך המאבק בו מינים מסוימים גוועים בעוד מינים אחרים גובהים.
לעומת זאת בלבון רעייה מסיבית של צאן לא אפשרה לחורש הים תיכוני לגדול והשאירה את שטחה קירח.


לקריאה נוספת, בפוסט הישן.


תופעות קרסטיות

עזר המפרט את רוב התופעות הקרסטיות בגליל: טרשים, דולינה, מעיין, מערה ונטיפים

חזיר הבר - מלך הצפון

מהי חיית הבר הגדולה ביותר בגליל ?

כנראה הוא אכל לילד את כל הכפר...

מספר עובדות על חזיר הבר:

  • חזיר הבר הוא חיית הבר הגדולה בישראל. משקל בוגר נע בין 150-250 ק"ג.
  • פרוותו של חזיר הבר עשויה מזיפים ארוכים וקשים. בחורף החזיר מגדל פרווה בין זיפי השיער ונראה גדול יותר, ובקיץ הן נושרות והחזיר נראה קטן יותר.
  • חזירי הבר הם אוכלי כל, אך בעיקר נוברים באדמה ומוציאים פקעות.
  • החזיר אינו מעכל תאית, כשהוא אוכל צמחים, הוא מוצץ את כל תוכנם ופולט "לעוסיות" תאית.
  • הצעירים אוכלים בעיקר חרקים ושבלולים (כמו פומבה)
  • חזיר הבית (הורוד) פותח מחזיר זה ע"י שיבוח גנטי לפני 7000 שנה..
  • חזירת הבר חייה עם גורים עד בגרותם. הזכרים אינם חיים עם המשפחה אלא לבד והמתבגרים חיים בחבורות (כמו בני אדם)
  • לחזירי הבר ניבים תחתונים גדולים, כאשר החזיר לועס ניביו משתפשפים אחד בשני ומתחדדים.
  • הזכרים מקיימים קרבות על הנקבה הקרובה, בקרב הם מנסים לתקוע את ניבי שיניהם הגדולות בזכר השני. אך גופם כלכך חסון כך שהניבים רק פוצעים במעט. לכן מנסים לכוון את הפגיעה בעיקר לתחתית הלסת התחתונה, שם נקודת התורפה הרגישה.
  • חזיר הבר יכול לזהות תנועה, ככה שאם יצור חי אינו נע בקרבתו כנאה שלא יזהה אותו.
  • ע"מ לסלק טפילים מתפלשים החזירים בבוץ, נותנים לו להתייבש ואז מתחככים בעצים ומגרדים את הבוץ והטפילים.
  • לחזירי הבר שבילים סודיים בתוך סבך החורש.
  • האויבים המרים של חזיר הבר הם הנמר והדוב, ואז שנכחדו במאה שעברה גדלה אוכלוסיית החזירים באין מפריע. לכן ישנן תקופות ציד בישראל בהם מורשה ציד חזירי בר.


 לקריאה מקיפה יותר על חזיר הבר - מתוך אנציקלופדיית החי והצומח של א"י

11.3.2011

הפעלה בחול - היווצרות מכתש רמון

בהמשך לפוסט הקודם על היווצרות מכתש רמון, וההפעלה הל התרוממות הר רמון, אני מביא את המשך ההפעלה על התחפרות הנחלים בהר רמון והיווצרות המכתש.


היווצרות מכתש רמון:

למדריך: כדי שהחניכים לא יתבלבלו אנחנו לא מפרטים את כל השלבים, אלא רק את העיקריים בהם להבנה.

עזרים: פקק מזלפי לבקבוק

מהלך:
מספרים לחניכים שעכשיו נבין כיצד הפך הר רמון האדיר שראינו בתצפית למכתש שאנו מכירים היום.
מושיבים את כל החניכים על החול ומבקשים מהם לעשות בדיוק את מה שאתה עושה.
שלב א – מכנים גבעה מוארכת (בגודל של פעמים כף היד). באחת הפינות שוסעים ליצירת צורת לב מוארך.
מסבירים – זהו הר רמון שראינו מלעלה, צורת הלב היא הצורה של ההר רמון הקדום לפני 60 מליון שנה.
שלב ב – מרטיבים את חלקו החיצוני של ההר כך שיווצר כרום קשה.
מזכירים – על החול נוצרה שכבה של סלע משקע ימי, גירני וקשה.
שלב ג – מציירים קו לאורך כל ההר אשר ייצג לנו את קו הים שכיסה את הר רמון, ואת החלק החשוף שבצבץ כאי מלב ים טתיס.



עכשיו מתחיל תהליך מעניין.
כשנסוג ים תטיס, הפסגה שבצבצה מתחילה להישחק ע"י גשמים ורוחות וממש נגדעת.
שלב ד – חותכים את הפסגה בזהירות ע"פ קו הים שציירנו קודם. (אפשר להעזר בנייר מנומלץ לגידוע)
ברגע זה הלחצים הגעשיים גוברים וכל אזור הרמון מתרומם ב-800 מטר ומגיע לגובה של 1000 מטר. הים נסוג סופית והר רמון הגדוע חשוף לשחיקה של מים ורוח.
שלב ה – מתחילים להזרים נחלים בעזרת האצבע לאחד הכיוונים ויוצרים מוצא למים מהמכתש שנוצר.
מה שרואים זה סחיפה של החול הרך עם הנחלים והרחבת המכתש.
מסבים את תשומת לב החניכים לסלעים אשר נופלים מהפנות.
בשלב זה חופרים תעלה אשר תייצג את השבר הסורי-אפריקאי ומוסיפים על כך שהיווצרות השבר הסורי-אפריקאי בסמוך להר רמון רק הגבירה את זרימת הנחלים מגובה 1,000 מטר לגובה מינוס 4,000.
מה שתרם לסחיפת תוכנו של הר רמון.

מסכמים:
תופעה זו של מכתש קיימת רק בישראל. זה לא דומה בשום צורה למכתש של מטאור או כל דבר אחר.
בואו נראה מהם התנאים היחודיים לישראל ליצירת מכתש כזה:
  1. סלע רק (חול) כבסיס
  2. סלע קשה (משקע ימי) מעליו.
  3. קימוט והרמת האזור לגובה רב.
  4. כיסוי נוסף של משקע ימי אשר פוסח על הפסגה.
  5. התחתרות נחלים ושבר סורי-אפריקאי אשר מגביר את סחיפת סלעי הנחלים.

בעודנו עומדים ליד קיר המכתש אנו יכולים לראות קיר צבעוני ויפה שנותן לנו מבט על כ-150 מליון שנים של ריבוד סלעים.


בנוסף למכתשי רמון, חתירה, חצירה, ישנם בארץ 2 מכתשים קטנטנים בהר עריף, ועוד בג'בל הלל ועריף א-נקה בצפון סיני.




4.3.2011

ומה שנשאר זו רק מלכודת.... על נמרים וטיפשות

לחץ להגדלה
מלכודות נמרים, אטרקציה מדהימה במסלולי מטיבי הלכת בהרי אילת (שחורת, גשרון) ובמדבר יהודה.
אבל אתרים מדהימים אלו מעידים על תקופה בה היו נמרים באזורינו ועל סיבות לצוד אותם.


מה קרה לנמרים? כיצד נעלמו? ומה חלקנו בזה?

כתבתו של צור שיזף - לאן נעלמו הנמרים, נותנת תמונה עצובה על טיפשותו של האדם המודרני.



בנוסף ניתן לצפות בתמונות נדירות של הנמרים האחרונים בישראל בכתבה הבאה.
חלקם כבר לא איתנו.




מאמר נוסף המכיל הרבה מידע על הנמרים בסיני והסביבה.
וגם אגדה שניתן לעצב ולספר ליד מלכודת נמרים.


15.1.2011

הפקת פחם העץ - או - לאן נעלמו יערות רמות מנשה?

מתאורם של מבקרים שונים בארץ ישראל לפני מאה ומאתיים שנה מצטיירת תמונה של יער עבות המשתרע על רמות מנשה, מאזור בת שלמה (ואדי מילק) ומזרחה דרך ואדי ערה ואחרי אום אל פחם.
תאור ויזואלי יותר אפשר לראות במפה מ1880 של ארגון ה-PEF.
לחץ להגדלה










 שימו לב לתמונת הלווין העכשווית.
לחץ להגדלה

לא דובים ולא יער. (אולי קצת בשמורת הר חורשן)


ומה הקשר ל"אום אל פחם"






 מאמר מטבע הדברים (גליון 20 ,1997) מתאר את תעשיית הפחם לפני מאה וחמישים שנה.

"ומשלושת עבריה, ממזרח, דרום ומקצת מן הצפון, יסובבוה יערים גדולים שבארץ ישראל. אילני סרק הנקרא רתמים ובערבית בלוט (הכוונה היא לאלוני תבור – ע.פ). ויש מקומות כיער שהולכים בתוכם כמה שעות תחת מכסה האילנית; באופל יהלוך". כך, בעברית ארכאית, כתב בשנת 1894 ו' יעקב ספיר הלוי מירושלים בעיתון "שומר ציון הנאמן", העיתון הדתי הראשון בעברית. כתבתו נועדה לשבח את אתרוני ארץ ישראל, אך באותה הזדמנות הותיר לנו תיאור מעניין ומפתיע של סביבות אום אל פחם, המרכז החשוב לגידול אתרוגים בארץ ישראל באותם ימים.

__________________________________________

אופן הפקת פחם העץ (אתר YOAVIEW)


הנה תקצירון על הפקת הפחם:
בתהליך שרפתו האיטית עובר העץ תהליך כימי המשנה את תכונותיו. בבערה נוספת יתן הפחם כמות חום ליחידת משקל - יותר מכפולה מזו של העץ המקורי.
גזירי עצים מסודרים בצורת חרוט קטום. במרכז חור אנכי – מעין ארובה. כל הערימה מכוסה בקש או נסורת ועליה שכבת חול. זהו. הגיע זמן ההצתה. דרך החלל האמצעי מדליקים את הערימה. בתחילה עולה עשן לבן ההופך אחר כך לשחור ומסתיים לאחר כשלושה ימים בעשן לבן-כחלחל. מניחים להתקרר כמה ימים – והופ לשקים, לרשתות השיווק ואליכם למנגל.
חמישה טון עץ אקליפטוס נותנים טון אחד של פחמים. בחרוב היחס מצטמצם ל- 1:4 ובאלון המשובח 1:3